פסק-דין בתיק ב"ל 3761/05

1. בתיק זה ניתן פסק דין על ידי כב' השופטת עדנה קוטן ביום 12.5.2010 אשר דחה את תביעת התובע להכיר בפגימה ממנה הוא סובל בידו ובצווארו כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה או מחלת מקצוע. פסק הדין אימץ את חוות דעת של מומחה מטעם בית הדין בתחום האורטופדי.
2. התובע ערער לבית הדין הארצי. ביום 5.5.2011 ניתן פסק דין בערעור, במסגרתו נקבע כי יש למנות רופא תעסוקתי ליתן חוות דעתו כמומחה נוסף בעניינו של התובע וזאת על בסיס אותה תשתית עובדתית על פיה מונה המומחה האורטופדי על ידי בית הדין האזורי.
3. ביום 22.5.2011 ניתנה החלטה של בית הדין אשר מינתה את הרופאה התעסוקתית ד"ר אורלי תיבון-פישר כמומחית נוספת בתיק.

להלן עובדות המקרה, כפי שפורטו  בהחלטה מיום  22.5.2011:

4. התובע, יליד שנת1965, הינו נגר במקצועו.

            התובע עבד כנגר הן כשכיר והן כעצמאי החל משנת 1984 עד חודש 4/05.

5. במהלך כל תקופת עבודתו כנגר עבד התובע 6 ימים בשבוע במשך 8-12 שעות ביום.
6. במסגרת עבודתו כנגר עסק התובע בכל סוגי הנגרות, לרבות הרכבת ארונות, דלתות, חלונות וכו'.
7. לצורך ביצוע עבודתו נהג התובע להרים משאות במשקלים שונים, כגון: דלתות, חלקי ארונות, פלטות ועוד, וכן השתמש בכלים שונים, וביניהם, מכונות חשמליות רוטטות כגון: פרייזר, מקדח לחירור דלתות ומקצע, וכן בפטיש, מסור ומכשיר "פרס".

8. בעדותו בביה"ד העיד התובע באשר לאופי עבודתו, הפעולות שנדרש לבצע והכלים בהם השתמש כדלקמן:-

"אני לא נמצא כל הזמן במצב של כיפוף, אלא אני מתכופף ומתיישר ושוב מתכופף ומתיישר וכו'...

אני מסביר, כי לפעמים יש לעבוד על 50 דלתות ואז למשל אני עובד 8 שעות רק על הדלתות שזאת עבודה של 8 שעות על הפרייזר בלבד...

לגבי דלתות או פלטות שהרמתי למכונה - ההרמה היתה מן הרצפה...

הדלתות הם דלתות בנין...

לגבי עבודת חירור הדלתות - אני מסביר שהייתי מצמיד דלת לרגלית שבנגריה, הייתי עומד מול הדלת במצב ניצב, ואני הייתי צריך לעמוד אל מול הדלת ולהרים את שתי הידיים ולעשות חורים למנעול בדלת...

לשאלתך באיזה מכשירים עבדתי כמעט כל יום אני אומר כי עבדתי במכשיר פרייזר, במקדח שמחורר דלתות ובמסור שבעזרתו עשיתי יישור לדלת. בשלושת מכשירים אלה עבדתי מידי יום. במכשירים האחרים השתמשתי באופן משתנה, לפי הצורך בהתאם לעבודה."

9. מעדותו של התובע ומתצהירו באשר לאופי עבודתו עולה כי העבודה עם כלים רוטטים, היוותה חלק אינטגרלי מעבודתו השגרתית של התובע, והיתה כרוכה בביצוע אותן תנועות והפעלת אותם מאמצים על פלג גופו העליון וידו הימנית, שחזרו על עצמם פעם אחר פעם במשך תקופה ארוכה.
10. לטענת התובע, ידו הימנית הינו ידו הדומיננטית.
11. בתאריך 10.7.00 נפגע התובע בגבו בתאונת עבודה כתוצאה ממנה נגרם לו שבר בחוליה L-1, אשר הוכרה ע"י הנתבע כתאונת עבודה ונקבעה לו בגינה, ע"י הועדה הרפואית מטעם הנתבע, נכות צמיתה בשיעור של 37%.